אמת דיברתי

אמת דיברתי זה מונח משפטי שמאוד חשוב להכיר. המונח הזה עשוי לשמש אנשים שמתגוננים בפני תביעת דיבה. אם פעם זה שימש בעיקר עיתונאים, כיום זה לא בהכרח המצב. בכל הנסיבות שבהן תובעים אתכם בגין דיבה או לשון הרע, המונח המשפטי הזה מהותי וכדאי להכירו. כל אדם עלול להתמודד עם מצב שבו פורסם נגדו מידע באינטרנט או בקבוצות ווטצאפ וכדומה. לא תמיד התביעה מוצדקת וצריך לברר את המקרה.

אמת דיברתי והקשר לדיבה ולשון הרע

על פי החוק, אסור להפיץ ברבים מידע שהוא בבחינת דיבה או לשון הרע. פרסום שנועד להזיק לאחרים, לפגוע בהם, לגרום נזק לעסק שלהם, הינו בבחינת פגיעה אזרחית מהותית. החוק אף מגדיר פיצויים בגין לשון הרע, ללא הוכחת נזק! אפשר לתבוע עשרות אלפי שקלים בגלל לשון הרע בכל פלטפורמה! אבל יש צד שני. טענת אמת דיברתי, שקולה למה שנהוג לקרוא לו “אמת בפרסום”. על פי החוק, עומדת לזכותו של כל אזרח הזכות להביע את עצמו. חופש הביטוי שמור לכולם והוא חופש בסיסי בחברה אזרחית דמוקרטית.

טענת הגנת אמת בפרסום, האם זה תמיד עובד

על פי בחינת הפסיקות של בית המשפט בשנים האחרונות, עולה תמונה מעניינת. היו מצבים שבהם בית המשפט שלל את הטענה אמת דיברתי, בתור התגוננות נגד תביעת דיבה או לשון הרע. זאת אומרת שלא תמיד ולא בהכרח טענת האמת גוברת על לשון הרע. זה מאוד חשוב בנסיבות המקרה, להבין מה בדיוק קרה. יש הבדל בין פרסום של מידע ופרטים בעלי תועלת ציבורית, לבין פרסום שאיננו כזה. בית המשפט שוקל שיקולים שונים, כך שהתמונה אכן מורכבת למדי. אם צריך להבין יותר, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בתחום תביעות הדיבה.

דוגמאות מהחיים

כדי להבהיר את הדברים, ניקח כמה דוגמאות מהחיים. אם עיתונאי פרסום משהו אודות פוליטיקאי, בהחלט יתכן שהפוליטיקאי ייעלב. הוא אף עלול להגיש תביעה של הוצאת דיבה או לשון הרע. אם נמצא כי העיתונאי פרסם אמת, הרי טענת אמת דיברתי עומדת לזכותו. ובנוסף, עומדת לזכותו הנושא של זכות הציבור לדעת. זכות הציבור לדעת דברים מהותיים הנוגעים לפוליטיקאים, אפילו פרטיים אישיים מסוימים. אבל שונה הדבר לגבי אנשים שהם אזרחים פרטיים. אם מישהו יפרסם ברבים שפלוני בגד באשתו, הרי שזה עשוי להיות נכון אבל גם להיחשב להוצאת דיבה. פגיעה בשמו הטוב של אדם, במקרה הזה, זה לא אינטרנס ציבורי.